רשת HERODOT לגאוגרפיה: תחרות פוסטרים 2008

תחרות הפוסטרים של רשת HERODOT לשנת 2008 נותרה פרק קטן אך מלמד בהיסטוריה של החינוך הגיאוגרפי האירופאי. התחרות, שנוהלה בשיתוף עם EGEA — אגודת הסטודנטים האירופית לגיאוגרפיה — הזמינה סטודנטים להעביר רעיונות גיאוגרפיים בצורה ויזואלית, ותגמלה את הזוכים לא רק בהכרה אלא גם בגישה לכנס מקצועי. לכל מי שעוסק כיום בעיצוב תוכניות לימודים, בהערכה או במעורבות סטודנטים, כדאי לבחון מחדש את התחרות כמקרה בוחן לאופן שבו ניתן להפעיל פעילות סטודנטים בעלות נמוכה ובעלת השפעה גבוהה, המגשרת בין הכיתה לעולם המקצועי.

נקודות מפתח

• תחרות הפוסטרים של HERODOT–EGEA לשנת 2008 העניקה את הפרס הראשון לג’סטין סטוק ולכירון דיקסטרה מאוניברסיטת אוטרכט על הפוסטר שלהם בנושא הרחבת הכביש המהיר A68 הישן.
• הפרס כלל השתתפות בכנס המשתמשים של ESRI (אירופה והמזרח התיכון) בלונדון באוקטובר 2008 — קשר מוחשי בין עבודת סטודנטים לתרגול GIS מקצועי.
• התחרות נערכה בחסות ESRI Europe ו-ESRI-UK וקודמה על ידי EGEA, מה שממחיש מודל שותפות בין איגוד מקצועי, אגודת סטודנטים וספק מהתעשייה.
• הערכה מבוססת פוסטרים מתגמלת תקשורת חזותית, סינתזה ומיומנויות עיצוב שחיבורים קונבנציונליים מפספסים לעיתים קרובות — אך היא דורשת קריטריוני שיפוט ברורים ושקופים כדי להיות הוגנת.
• תוצאות 2008 מראות מגוון של עבודות לשבח בתחומי הקרטוגרפיה, הגיאוגרפיה המקומית ומודלים של גובה המבוססים על חישה מרחוק, מה שמשקף את רוחבו של התחום.

מה הייתה התחרות של 2008

HERODOT — הרשת הנושאית לגיאוגרפיה בהשכלה גבוהה — משמשת מזה זמן רב כמרכז עבור מחלקות גיאוגרפיה אירופיות, מכשירי מורים וחוקרי חינוך. פעילותה השתרעה על פיתוח תוכניות לימודים, שיתוף משאבי הוראה וקידום עבודת שטח ואוריינות מרחבית. תחרות הפוסטרים הייתה נדבך אחד במשימה רחבה זו: דרך לגרום לסטודנטים לחשוב על האופן שבו גיאוגרפיה מועברת, ולא רק על האופן שבו היא נחקרת.

מהדורת 2008 הופעלה במשותף עם EGEA, אגודת הסטודנטים האירופית לגיאוגרפיה, המייצגת סטודנטים לגיאוגרפיה ברחבי היבשת מאז תחילת שנות ה-90 ומנהלת קונגרסים וחילופים משלה. תפקידה של EGEA היה שיווקי — הגעה ישירה לסטודנטים דרך הרשתות שלה — בעוד ש-HERODOT סיפקה את המסגרת האקדמית ואת הקשר לספונסרים.

התוצאות היו כדלקמן:

• זוכה: ג’סטין סטוק וצ’ירון דיקסטרה (אוניברסיטת אוטרכט, הולנד) — Extending the old A68 highway (PDF, 3.2 Mb)
• לשבח רב: בארט ואן אימפלן — Connecting Alkmaar to Hoorn (PDF, 1.5 Mb)
• לשבח: אלנה וונדרקובה — Explosion — extra portion of local Geography
• לשבח: מרטין וורמר ופסקל שייג’ן — Creating an elevation model using aerial photographs

הפרס של הזוכה היה השתתפות בכנס המשתמשים של ESRI (אירופה והמזרח התיכון) בלונדון באוקטובר 2008. ג’סטין סטוק השתתף, פגש את פרנק הולמולר מ-ESRI Europe, וכפי שמצוין בדיווח המקורי — צולם ליד ה-London Eye עם נציגים מאנגולה ואיטליה. נותני החסות של התחרות היו ESRI Europe ו-ESRI-UK, כאשר EGEA קידמה את הפעילות.

שני דברים בולטים ברשימה זו. ראשית, הנושאים מגוונים להפליא: מקרה של תשתיות תחבורה, מחקר קישוריות אזורית, פיסת גיאוגרפיה מקומית ותהליך עבודה טכני של חישה מרחוק. שנית, הפריסה הגיאוגרפית — אוטרכט בהולנד ומשתתפת צ’כית, אלנה וונדרקובה — משקפת את התפוצה הפאן-אירופית של HERODOT ולא מסורת לאומית אחת.

קשורים: Collins School Atlas (KS3/GCSE editions) — האטלס שרוב מחלקות הגיאוגרפיה בבריטניה מחלקים למעשה.

מדוע תחרויות פוסטרים חשובות בחינוך גיאוגרפי

פוסטרים תופסים עמדה יוצאת דופן בהשכלה הגבוהה. הם מהווים בו-זמנית תוצר מחקר, פריט עיצובי וביצוע של סינתזה. בגיאוגרפיה ספציפית, הם עולים בקנה אחד עם המסורת הארוכה של הדיסציפלינה בתקשורת קרטוגרפית וויזואלית — מדיאגרמות החתך של אלכסנדר פון הומבולדט ועד לאטלסים הנושאיים שנותרו מרכיב יסוד בסוכנויות מיפוי לאומיות כגון ה-Ordnance Survey הבריטי או ה-BKG הגרמני.

עבור אקדמאים הממוקדים בהוראה, פוסטרים מציעים מספר יתרונות פדגוגיים על פני החיבור המסורתי:

• דחיסה. פוסטר מאלץ את הסטודנטים להחליט מה חיוני. שיפוט עריכתי זה הוא בעצמו מיומנות מסדר גבוה.
• אוריינות חזואלית. סטודנטים חייבים לבחור הקרנות מפה מתאימות, סקאלות צבע והיררכיות של איורים — החלטות בעלות השלכות קרטוגרפיות ממשיות.
• מודעות לקהל היעד. פוסטר נקרא מרחוק, במקטעים ובסדר לא רציף. כתיבה עבור קורא כזה היא דיסציפלינה נפרדת.
• נראות בין עמיתים. בניגוד לחיבור עם ציון, ניתן להציג פוסטר, לדון בו ולהשוות אותו — מה שהופך את ההערכה לאירוע מחלקתי משותף.

הפשרות הן ממשיות באותה מידה. פוסטרים עלולים לתגמל ליטוש עיצובי על פני עומק אנליטי; קשה יותר להעניק להם ציון עקבי מאשר לחיבורים; והם עלולים להקשות על סטודנטים עם פחות ניסיון קודם בתוכנות גרפיות. השימוש בתחרות 2008 בפרסים מדורגים — זוכה, לשבח רב, לשבח — הוא דרך אחת למתן את בעיית ה-”הכל או כלום”, שכן הוא מכיר במגוון של עבודות חזקות במקום להכתיר משתתף יחיד.

איפה היינו מתחילים: Silva Expedition 4 Compass & School Compass Sets — מצפן עבודת השדה ששורד קבוצה שלמה של GCSE.

כיצד העבודות של 2008 משקפות את התחום

קריאת תוצאות 2008 כתמונת מצב של תחומי עניין של סטודנטים היא חושפנית.

תחבורה ותשתיות. גם העבודה הזוכה (Extending the old A68 highway) וגם העבודה שזכתה לשבח (Connecting Alkmaar to Hoorn) עוסקות בקישורי כבישים. ה-A68 הוא כביש ראשי אמיתי העובר דרך הגבולות הסקוטיים וצפון אנגליה, בעוד אלקמאר והורן הן עיירות היסטוריות בצפון הולנד. העובדה ששתיים מארבע העבודות המוכרות נוגעות לקישורי כבישים מרמזת שגיאוגרפיה של תחבורה — והמחלוקות התכנוניות המקיפות מסלולים חדשים או משודרגים — היו נושאים רלוונטיים עבור הסטודנטים באותה תקופה. הדבר משקף גם מציאות אירופית רחבה יותר: החלטות תשתית הן מהדרכים הנראות לעין ביותר שבהן הגיאוגרפיה נוגעת בחיים הציבוריים.

גיאוגרפיה מקומית. עבודתה של אלנה וונדרקובה, Explosion — extra portion of local Geography, מצביעה על מסורת אחרת: חקר מעמיק של מקום ספציפי, לעיתים קרובות בקנה מידה קטן מספיק כדי לסיירו ברגל. לגיאוגרפיה מקומית יש שורשים עמוקים בפדגוגיה האירופית, מה-géographie régionale הצרפתית ועד למסורת ה-Heimatkunde הגרמנית, והיא נותרת דרך רבת עוצמה לחבר סטודנטים לעבודת שטח.

שיטות טכניות. עבודתם של מרטין וורמר ופסקל שייג’ן, Creating an elevation model using aerial photographs, נמצאת בקצה הטכני של הספקטרום. יצירת מודל גובה דיגיטלי (DEM) מצילומי אוויר כרוכה בעקרונות פוטוגרמטריים — התאמת זוג סטריאו, נקודות בקרה קרקעיות ואינטרפולציה — שעברו, בשנת 2008, במהירות ממעבדות מומחים להוראת GIS מיינסטרימית. העבודה היא תזכורת לכך שסטודנטים לגיאוגרפיה נדרשו כבר זמן רב להיות בעלי יכולות כמותיות וחישוביות, ולא רק תיאוריות.

יחד, ארבע העבודות הללו ממפות ארבעה נדבכים עמידים של הדיסציפלינה: גיאוגרפיה אנושית ותכנון, מחקר אזורי ומקומי, תקשורת קרטוגרפית וטכניקה גיאו-מרחבית.

הפעלת תחרות פוסטרים: הדרכה מעשית

אם אתם שוקלים להחיות או להשיק תחרות דומה במחלקה או ברשת שלכם, מודל 2008 מציע תבנית מעשית. ההחלטות המרכזיות הן אלה:

קשורים: Etsy Geography Classroom Decor & Map Prints — כרזות מפה ועיצוב גלובוס לא תמצאו בקטלוג בית ספר.

1. הגדירו את קריטריוני השיפוט לפני הפרסום. עמימות בנושא זה היא המקור הנפוץ ביותר לתלונות. רובריקה נסמכת עשויה לשקול:

קריטריון	מה הוא מתגמל	משקל אופייני
תוכן גיאוגרפי	דיוק, עומק, רלוונטיות של נושא המחקר	גבוה
תקשורת חזותית	פריסה, קריאות, שימוש במפות ואיורים	גבוה
מקוריות	נושא, שיטה או מסגור חדשניים	בינוני
בהירות הטיעון	האם הפוסטר מעלה טענה ותומך בה?	בינוני
ביצוע טכני	שימוש נכון בנתונים, היטלים או תוכנה	משתנה

2. הגדירו את הפורמט במדויק. A0 הוא גודל הכנס המקובל, אך עבור תחרות סטודנטים, A1 או אפילו A2 מפחיתים את עלויות ההדפסה וקלים יותר לתצוגה. ציינו את הכיוון (אורכי/רוחבי), האם הגשה דיגיטלית מקובלת, ואת פורמט הקובץ והרזולוציה הנדרשים.

3. גייסו פאנל שופטים מעורב. שילוב של סגל אקדמי, איש מקצוע פעיל (מתכנן, קרטוגרף או מומחה GIS) ונציג סטודנטים נוטה להניב תוצאות אמינות יותר מאשר פאנל המורכב מסגל בלבד. הדבר משקף גם את הקהל המעורב שפוסטר אמיתי פוגש.

הבחירה שלנו: Twinkl Geography (Primary & Secondary) — שיעורי גיאוגרפיה מוכנים כשזמן התכנון אוזל.

4. צרפו פרס שפותח דלת. הפרס של 2008 — מקום בכנס המשתמשים של ESRI — היה חכם מכיוון שהיה חוויתי ולא כספי. השתתפות בכנס מעניקה לסטודנטים גישה לרשתות מקצועיות, חשיפה לפרקטיקה עדכנית ושורה בקו”ח. חלופות כוללות מקום בכנס גיאוגרפיה לאומי, התמחות קצרה או מנוי לגוף מקצועי.

5. פרסמו את התוצאות ואת העבודות. HERODOT הפכה את קובצי ה-PDF של הזוכים והעבודות שזכו לשבח לזמינים, מה שהפך אירוע חד-פעמי למשאב הוראה רב-פעמי. ארכוב עבודות — באישור הסטודנטים — יוצר רף השוואה עבור מחזורים עתידיים.

6. הבטיחו חסות בשלב מוקדם, והיו שקופים לגביה. חסות תעשייתית (ESRI במקרה זה) מממנת פרסים והדפסה, אך היא חייבת להיות גלויה ולא אמורה לקבוע את התוצאה. הפרדה ברורה בין נותן החסות לפאנל השופטים שומרת על אמינות התחרות.

מודל השותפות: איגודים, סטודנטים ותעשייה

תחרות 2008 היא המחשה מדויקת של שותפות משולשת שכדאי להבין כמודל.

• איגוד הנושא (HERODOT) סיפק לגיטימציה אקדמית, את רשת המחלקות והמשכיות לאורך השנים.
• אגודת הסטודנטים (EGEA) סיפקה את טווח ההגעה — גישה ישירה לסטודנטים בעלי מוטיבציה שכבר היו מעורבים בדיסציפלינה מעבר למוסדותיהם.
• נותן החסות מהתעשייה (ESRI) סיפק משאבים, ובעיקר, יעד מקצועי עבור הפרס.

כל צד הרוויח משהו. HERODOT קידמה את משימתה לקידום הגיאוגרפיה בהשכלה הגבוהה. EGEA הציעה לחבריה הזדמנות קונקרטית. ESRI התחברה לדור הבא של משתמשי GIS. סנכרון מסוג זה אינו אוטומטי — הוא דורש מישהו שיתאם, ירדוף אחרי נותני חסות ויטפל בעומס המנהלי — אך הוא ניתן לשכפול.

עבור מחלקות, הלקח הוא שאינכם חייבים לבנות הכל בעצמכם. שיתוף פעולה עם איגוד גיאוגרפי לאומי, אגודת סטודנטים או גוף מקצועי יכול להרחיב את טווח ההגעה שלכם הרבה מעבר למחזור הסטודנטים שלכם.

משנת 2008 ועד היום: מה השתנה

תחרות 2008 התקיימה בנוף טכנולוגי שונה באופן מובהק. פוסטרים עוצבו בתוכנות לעימוד (desktop publishing) ובתוכנות GIS, הודפסו על פלוטרים בפורמט גדול והועברו פיזית לאירועים. כנס המשתמשים של ESRI היה מפגש פרונטלי מרכזי.

מספר דברים השתנו מאז:

• פוסטרים בגישת Digital-first. גלריות פוסטרים מקוונות וכנסים וירטואליים פירושם שניתן להגיש, לשפוט ולהציג עבודות ללא הדפסה. הדבר מוריד את העלות ומרחיב את ההשתתפות, אך משנה את אופן קריאת הפוסטרים — לעיתים קרובות על מסך מחשב נייד ולא על קיר.
• כלים גיאו-מרחביים פתוחים. הדומיננטיות של ספק GIS מסחרי בודד דוללה על ידי חלופות קוד פתוח כגון QGIS ועל ידי פורטלי נתונים פתוחים. תחרות כיום עשויה לקבל באופן סביר עבודה שהופקה בכל אחד מהם.
• זמינות נתונים. תמונות לוויין, מערכי נתונים פתוחים של גובה וממשקי API של מיפוי לאומיים נגישים כעת הרבה יותר מאשר ב-2008, מה שמנמיך את המחסום להגשות שאפתניות מבחינה טכנית.
• אוריינות הערכה. קיימת כיום ספרות עשירה בהרבה על הערכה אותנטית ועל הערכת פלטים ויזואליים ודיגיטליים, שיכולה להנחות רובריקה מודרנית.

מה שלא השתנה הוא הצעת הערך הבסיסית: תחרות פוסטרים המנוהלת היטב נותנת לסטודנטים סיבה לסנתז, לעצב ולהציג — ונותנת למחלקות דרך גלויה ובעלות נמוכה לחגוג עבודה טובה.

שאלות נפוצות

מי זכה בתחרות הפוסטרים של HERODOT–EGEA בשנת 2008?

הפרס הראשון הוענק לג’סטין סטוק וצ’ירון דיקסטרה מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד, על הפוסטר שלהם שכותרתו Extending the old A68 highway. בארט ואן אימפלן קיבל ציון “Highly Commended”, ואלנה וונדרקובה והצוות של מרטין וורמר ופסקל שייג’ן קיבלו שניהם ציון “Commended”.

מה היה הפרס על הזכייה?

הזוכה השתתף בכנס המשתמשים של ESRI (אירופה והמזרח התיכון) בלונדון באוקטובר 2008. לכן הפרס היה חוויתי — גישה למפגש מקצועי גדול — ולא פרס כספי, והוא כלל את ההזדמנות לפגוש דמויות מהתעשייה כמו פרנק הולמולר מ-ESRI Europe.

מי ארגן ומימן את התחרות?

היא אורגנה על ידי רשת HERODOT, הרשת הנושאית לגיאוגרפיה בהשכלה גבוהה, בשיתוף EGEA, אגודת הסטודנטים האירופית לגיאוגרפיה, שקידמה את הפעילות בקרב סטודנטים. ESRI Europe ו-ESRI-UK נתנו חסות לתחרות.

למה להשתמש בפוסטר ולא במאמר לצורך הערכה?

פוסטרים מעריכים מיומנויות שמאמרים אינם מעריכים: תקשורת חזותית, עיצוב מרחבי והיכולת לדחוס טיעון עבור קהל גולשים. הם גם הופכים את עבודת הסטודנטים לגלויה לציבור, מה שיכול להעלות את המוטיבציה. הפשרה היא שקשה יותר להעניק ציונים לפוסטרים באופן עקבי, ולכן רובריקה ברורה היא חיונית.

האם תחרות כזו יכולה להתקיים גם היום?

כן, ואולי אף ביתר קלות. הגשה דיגיטלית וגלריות מקוונות מסירות את עלויות ההדפסה, כלי GIS בקוד פתוח מרחיבים את הגישה, ונתונים פתוחים הופכים הגשות שאפתניות למעשיות יותר. דרישות הליבה נשארות זהות: קריטריונים ברורים, פאנל שופטים אמין, פרס משמעותי ושותף או נותן חסות להרחבת טווח ההגעה.

אילו נושאים כיסו ההגשות של 2008?

העבודות שזכו להכרה השתרעו על תשתיות תחבורה (כביש A68 והחיבור אלקמאר–הורן), גיאוגרפיה מקומית (ההגשה של אלנה וונדרקובה), ושיטה גיאו-מרחבית טכנית (יצירת מודל גובה מצילומי אוויר). פריסה זו משקפת את רוחבה של הגיאוגרפיה כדיסציפלינה, מתכנון ומחקר אזורי ועד לקרטוגרפיה וחישה מרחוק.