רשת HERODOT לגאוגרפיה: תחרות התקווה הגדולה

תחרות החיבורים של רשת HERODOT, שנערכה במסגרת קונגרס הנוער העולמי “התקווה הגדולה” (Big Hope) לשנת 2008, נותרה אחת הדוגמאות המוקדמות והברורות ביותר לאופן שבו התאגדות מקצועית יכולה להפוך אירוע תרבותי חד-פעמי לתוכנית לימודים וחומרי הסברה בני-קיימא. במקום רק לשלוח נציגים לכנס, HERODOT בנתה מסלול תחרותי: המשתתפים כתבו חיבורים על נושאי הליבה של הקונגרס, הזוכים נסעו לליברפול, והעבודות שהתקבלו נערכו לכדי פרסום קבוע. עבור כל מי שמנהל כיום מחלקה לגיאוגרפיה, תוכנית להכשרת מורים או אגודת סטודנטים, הפרק הזה ראוי ללימוד כמודל שניתן להשתמש בו שוב — ולא רק כהערת שוליים היסטורית.

נקודות מפתח

• התחרות בחרה 14 אקדמאים צעירים, סטודנטים לתארים מתקדמים, אנשי מקצוע צעירים ומנהיגים, שחיבוריהם הזוכים עסקו בנושאי ה-Big Hope: חינוך, אמונה, שינוי חברתי, אזרחות ואחריות.
• החיבורים נאספו לתוך פרסום של HERODOT בשם “Promoting and Celebrating Geography”, בעריכת קרל דונרט וגלנדה וול.
• הספר הושק ב-6 ביוני 2008 במסגרת ה-Big Hope, כאשר התעודות הוענקו על ידי סאג’יד קארים, חבר הפרלמנט האירופי מטעם צפון-מערב אנגליה; לורד דיוויד אלטון נכח שם אף הוא.
• היוזמה הייתה קשורה במפורש ל-עמוד התמיכה התמטי 2 של HERODOT (Thematic Pillar 2), שתפקידו לקדם את הגיאוגרפיה ולתמוך בעבודתם של גיאוגרפים.
• גם זוכי תחרות הסרטונים לשנת 2007 השתתפו, וסרטיהם הועלו ל-YouTube כדי להנגיש את ערכה של הגיאוגרפיה לקהלים רחבים יותר.
• ה-Big Hope התקיים בין ה-4 ל-12 ביוני 2008 בליברפול, כחלק משנתה של העיר כ-בירת התרבות האירופית, מה שהעניק לתחרות פלטפורמה ציבורית מוכנה מראש.

מדוע ה-Big Hope היה חשוב לקידום הגיאוגרפיה

שנתה של ליברפול כבירת התרבות האירופית ב-2008 העניקה לעיר ריכוז יוצא דופן של תשומת לב ציבורית, וקונגרס הנוער העולמי Big Hope — שאירח באוניברסיטת הופ (Hope University) תחת כתובת האתר שפורסמה אז כ-hope.ac.uk/thebighope — נועד לתעל את תשומת הלב הזו לעבר צעירים ונושאים גלובליים. קונגרסים מסוג זה משלבים בדרך כלל מפגשי מליאה, סדנאות ונטוורקינג, והם מצליחים או נכשלים בהתאם לשאלה האם המשתתפים עוזבים עם משהו שיוכלו להשתמש בו.

תרומתה של HERODOT הייתה לוודא שהמשלחת הגיאוגרפית תעזוב עם משהו ראוי לפרסום. על ידי קיום תחרות חיבורים מראש, הרשת עשתה שלושה דברים בבת אחת:

• היא יצרה מנגנון בחירה שזיהה גיאוגרפים בעלי מוטיבציה בתחילת דרכם המקצועית, במקום להסתמך על מי שהיה זמין באותו רגע.
• היא יצרה תוכן — החיבורים עצמם — שיכול להישאר רלוונטי גם אחרי סיום האירוע.
• היא העניקה לזוכים הסמכה (פרס, תעודה, פרסום רשמי) ששימושית באמת בקורות חיים אקדמיים.

קל להמעיט בערכה של הנקודה השלישית. עבור דוקטורנט או מרצה בתחילת דרכו, זכייה בתחרות עם השקה רשמית וספר מודפס היא סעיף קונקרטי לקידום, לבקשות למלגות ולתיקי הוראה. מחלקות שנותנות חסות להגשות כאלה משקיעות, למעשה, בנראות של אנשי הצוות שלהן בעלות נמוכה.

הנושאים: חינוך, אמונה, שינוי חברתי, אזרחות ואחריות

חמשת נושאי ה-Big Hope לא נבחרו באקראי, והם תואמים לוויכוחים אקטואליים בחינוך לגיאוגרפיה שעדיין רלוונטיים כיום.

• חינוך — מי מקבל גישה לידע גיאוגרפי, ולמה נועדה בפועל תוכנית לימודים בגיאוגרפיה.
• אמונה — כיצד זהות תרבותית ודתית מעצבת את הדרך שבה אנשים תופסים מקום, טריטוריה וקהילה.
• שינוי חברתי — הגירה, עיור, אי-שוויון והתהליכים המשרטטים מחדש את מפת ההזדמנויות.
• אזרחות — הקשר בין שייכות מקומית לאחריות גלובלית.
• אחריות — קיימות, ניהול סביבתי והאתיקה של התערבות במקומות של אנשים אחרים.

עבור מפתח תוכניות לימודים, נושאים אלו הם תזכורת לכך שתרומתה של הגיאוגרפיה לחינוך לאזרחות אינה רק קישוטית. המקצוע מספק את אוצר המילים המרחבי — קנה מידה, התפלגות, קישוריות, מקום — המאפשר לתלמידים להסיק מסקנות לוגיות לגבי בעיות גלובליות, במקום רק להרגיש לגביהן רגש חזק. תחרות חיבורים הממוסגרת סביב נושאים אלו מאלצת את המשתתפים להציג את הטיעון הזה במפורש, וזו בדיוק המיומנות שנדרשת לקידום הדיסציפלינה.

קשורים: Collins School Atlas (KS3/GCSE editions) — האטלס שרוב מחלקות הגיאוגרפיה בבריטניה מחלקים למעשה.

כיצד התחרות שימשה כמודל

כדאי לשחזר את המכניקה כיוון שהיא ניתנת להעברה. HERODOT הכריזה על תחרות חיבורים, הזמינה הגשות מאקדמאים צעירים, סטודנטים לתארים מתקדמים, אנשי מקצוע צעירים ומנהיגים, ובחרה זוכים שעבודתם נערכה לאחר מכן לספר. הזוכים השתתפו בקונגרס; הפרסום הושק שם; ותעודות הוענקו על ידי דמות ציבורית.

אם הייתם מעצבים משהו דומה כיום, נקודות ההחלטה היו נראות כך:

החלטה	אפשרויות	פשרה (Trade-off)
זכאות	פתוח לכולם לעומת מוגבל לתחילת קריירה	הגשות פתוחות מרחיבות את התפוצה; הגשות מוגבלות מחדדות את מטרת ה”פיתוח”
שיפוט	עורך יחיד לעומת פאנל	פאנל מוסיף אמינות ומפזר את עומס העבודה; עורך יחיד הוא מהיר וקוהרנטי יותר
תוצר	מקוון בלבד לעומת ספר מודפס	דפוס מקנה יוקרה ורגע של השקה; מקוון הוא זול יותר וקל יותר לגילוי
קישור לאירוע	הזוכים משתתפים לעומת פרסום בלבד	השתתפות יוצרת את הסיפור; פרסום יוצר את המורשת
עריכה	עריכה קלה לעומת עריכה פיתוחית	עריכה פיתוחית משפרת את האיכות אך דורשת זמן רב יותר מהעורך

במקרה של HERODOT נבחרה דרך ביניים ברוב הנקודות: מאגר מוגדר של משתתפים בתחילת דרכם המקצועית, פרסום מודפס ערוך עם עורכים רשמיים, והשקה שקושרה לאירוע מרכזי. השילוב הזה הוא שהפך את התוצר לניתן לציטוט שנים מאוחר יותר.

איפה היינו מתחילים: Silva Expedition 4 Compass & School Compass Sets — מצפן עבודת השדה ששורד קבוצה שלמה של GCSE.

הפרסום והשקתו

הכרך המלוקט, “Promoting and Celebrating Geography”, נערך על ידי קרל דונרט וגלנדה וול. הקשר של דונרט עם HERODOT הוא ארוך שנים, ורשימת הפרסומים של הרשת — המופיעה באתר כ-”HERODOT publications” — היא המקום הטבעי לחפש בו את הקטלוג המלא וכל קובץ PDF ששרד.

ההשקה התקיימה ב-6 ביוני 2008, במהלך ה-Big Hope. תעודות הוענקו לזוכים בפרס על ידי סאג’יד קארים, אז חבר הפרלמנט האירופי מטעם צפון-מערב אנגליה, ובאירוע השתתף גם לורד דיוויד אלטון. נוכחותם של חבר פרלמנט אירופי ועמית (peer) אינה מקרית: היא מסמנת שהרשת חיברה במכוון את החינוך הגיאוגרפי לקהלי מדיניות, ולא רק לגיאוגרפים אחרים.

ביקורת ספרים (שפורסמה כ-PDF) ליוותה את ההשקה, ודבר זה חשוב מסיבה מעשית. ביקורות הן הדרך שבה פרסום נכנס לתיעוד האקדמי וכיצד חוקרים מאוחרים יותר מגלים אותו. אם אתם מפיקים היום כרך סטודנטים ערוך, תקצוב לביקורת — אפילו קצרה בעלון של איגוד מקצועי בתחום — הוא אחד הצעדים בעלי התשואה הגבוהה ביותר שניתן לנקוט.

תחרות הווידאו והסברה מולטימדיאלית

גם זוכי תחרות הווידאו של 2007 השתתפו ב-Big Hope, והסרטונים שלהם אוחסנו ביוטיוב במטרה מפורשת לקדם את ערכה של הגיאוגרפיה. ראוי לציין זאת מכיוון שזה מראה כי HERODOT התייחסה להסברה כבעיה מולטימדיאלית זמן רב לפני ש”תקשורת מדע” הפכה לביטוי סטנדרטי באסטרטגיות מוסדיות.

להסברה בווידאו יש יתרונות ממשיים על פני הסברה כתובה:

• היא מופצת רחב יותר בפלטפורמות חברתיות וקל יותר להטמיע אותה בימים פתוחים ובדפי גיוס.
• היא מאפשרת לסטודנטים לדבר בקול שלהם, מה שמשכנע יותר סטודנטים פוטנציאליים מאשר המלצה של מרצה.
• היא ניתנת לשימוש חוזר — סרט קצר אחד שנעשה היטב יכול לשרת גיוס, הסברה וקידום כנסים במשך שנים.

הסייג הוא העמידות. סרטונים המארחים בפלטפורמות של צד שלישי עלולים להיעלם, להפוך לפרטיים או לאבד את ההקשר שלהם. כל מחלקה המנהלת תחרות דומה צריכה לאחסן קבצי מקור (master files) באופן מקומי ולתעד את תנאי הרישיון שבהם הסכימו הסטודנטים לפרסום. זוהי סוגיה של הגנת נתונים והסכמה באותה מידה שהיא בעיה טכנית, וזוהי נקודת הכשל הנפוצה ביותר בפרויקטים של מדיה של סטודנטים.

קשורים: Etsy Geography Classroom Decor & Map Prints — כרזות מפה ועיצוב גלובוס לא תמצאו בקטלוג בית ספר.

מה מחלקה מודרנית יכולה ללמוד מכך

תחרות ה-Big Hope היא תבנית שניתן להתאים כמעט לכל קנה מידה. כמה דרכים קונקרטיות ליישם זאת:

• קשרו את התחרות לאירוע אמיתי. כנס, חגיגות לשנת השנה של קורס שטח, יום גיאוגרפיה לאומי או תוכנית עירונית בסגנון “בירת התרבות” — כולם מספקים דדליין ובמה.
• פרסמו את הזוכים. כרך ערוך, גיליון מיוחד של כתב עת מחלקתי או אוסף מקוון אוצר — כולם יעבדו. ציינו את שמות העורכים; זה נותן להם קרדיט ומעניק לכרך זהות שניתן לצטט.
• ערבו דמויות חיצוניות. פוליטיקאי מקומי, נציג אקדמיה לאומית או שותף מהתעשייה מעלים את הפרופיל ומאותתים שהעבודה חשובה מעבר למחלקה.
• חברו זאת לעמוד תווך או אסטרטגיה קיימים. HERODOT עיגנה את התחרות ב-Thematic Pillar 2, מה שאומר שלפעילות היה בית ורציונל במקום להיות אירוע מבודד.
• שמרו את הארכיון. תעדו מה הוגש, מי שפט זאת, מה פורסם והיכן זה נמצא כעת. זיכרון מוסדי הוא מה שמאפשר לאירוע חד-פעמי להפוך לתוכנית קבועה.

הלקח הרחב יותר הוא על מינוף. קונגרס יחיד בעיר אחת הפיק, באמצעות תכנון מכוון, ספר, קבוצה של זוכי פרסים, ארכיון וידאו והשקה המופנית למקבלי החלטות. זוהי תשואה טובה בהרבה מאשר פשוט לשלוח נציגים ולכתוב דוח לאחר מכן.

מקומה של פעילות זו בעבודתה הרחבה של HERODOT

HERODOT — הרשת לגיאוגרפיה בהשכלה גבוהה באירופה — פעלה בעקביות במספר חזיתות: פרסומים, כנסים, עמודי תווך ותחרויות. תחרות החיבורים של ה-Big Hope ניצבת לצד ה-HERODOT Liverpool 08 Conference, ה-HERODOT GIS Poster Competition 2007 וה-HERODOT Video Competition 2008 (האחרונה צוינה ככזו המיועדת לחברים בלבד). יחד, אלו מראים דפוס של שימוש בתחרויות ליצירת תוכן וקהילה כאחד.

הבחירה שלנו: Twinkl Geography (Primary & Secondary) — שיעורי גיאוגרפיה מוכנים כשזמן התכנון אוזל.

עבור חוקרים בחינוך גיאוגרפי, הדבר חשוב מבחינה מתודולוגית. תחרויות והתוצרים שלהן הם סוג של ראיה לגבי מה שהדיסציפלינה מעריכה ברגע נתון. הנושאים שנבחרו, קריטריוני השיפוט, האנשים שהוזמנו להעניק פרסים — כל אלה הם נתונים. כל מי שכותב היסטוריה של חינוך גיאוגרפי באירופה בסוף שנות ה-2000 יעשה נכון אם יתייחס לארכיון התחרויות של HERODOT כמקור ראשוני.

באתר הרשת מופיעה גם הערה שהיא פותחה ותוחזקה על ידי Ashutosh Sharma, עם שורת זכויות יוצרים משנת 2007 — תזכורת לכך שחלק ניכר מהחומר הזה שורד באתרים קטנים המתוחזקים באופן אישי ולא במאגרים רשמיים. אם אתם מצטטים זאת, עשו זאת בזהירות ובדקו אם קיימים עותקים בארכיון.

שאלות נפוצות

מה הייתה תחרות החיבורים של HERODOT Big Hope?

זו הייתה תחרות חיבורים שאורגנה על ידי רשת HERODOT, שבה אקדמאים צעירים, סטודנטים לתארים מתקדמים, אנשי מקצוע צעירים ומנהיגים כתבו חיבורים על נושאי קונגרס הנוער העולמי Big Hope. ארבעה-עשר זוכים השתתפו בקונגרס בליברפול וחיבוריהם נאספו לתוך הפרסום “Promoting and Celebrating Geography”.

מתי ואיפה התקיים ה-Big Hope?

קונגרס הנוער העולמי “The Big Hope” התקיים בין ה-4 ל-12 ביוני 2008 בליברפול, ואירח אותו אוניברסיטת הופ (Hope University) כחלק מחגיגות בירת התרבות האירופית של העיר. השקת הפרסום של HERODOT התקיימה במהלך הקונגרס ב-6 ביוני 2008.

מי ערך את “Promoting and Celebrating Geography”?

הכרך נערך על ידי קארל דונרט וגלנדה וול. הוא ריכז את החיבורים הזוכים ועסק בנושאים של חינוך, אמונה, שינוי חברתי, אזרחות ואחריות, ובכך תמך בעבודתו של העמוד התמטי השני (Thematic Pillar 2) של HERODOT.

מי העניק את התעודות לזוכים בפרס?

התעודות הוענקו על ידי סאג’יד קארים, אז חבר הפרלמנט האירופי מטעם צפון-מערב אנגליה, במהלך ההשקה ב-6 ביוני 2008. לורד דיוויד אלטון השתתף אף הוא בהשקה.

איך זה מתחבר לתחרויות האחרות של HERODOT?

HERODOT ערכה תחרות פוסטרים של GIS בשנת 2007 ותחרות וידאו בשנת 2008, והזוכים בתחרות הווידאו של 2007 השתתפו ב-Big Hope לצד זוכי הפרס על החיבורים. הסרטונים שלהם הועלו ל-YouTube כדי לקדם את ערכה של הגיאוגרפיה.

האם מחלקה יכולה לשכפל את המודל הזה היום?

כן. מרכיבי הליבה הם קול קורא פתוח עם תנאי זכאות ברורים, פאנל שופטים, תוצר מפורסם עם עורכים רשומים, השקה הקשורה לאירוע קיים, וארכיון של הגשות והסכמות. הסייגים המעשיים העיקריים הם הבטחת הסכמה לשימוש במדיה של סטודנטים והבטחה שהעבודות שפורסמו יופקדו במקום עמיד ולא רק באתר אישי.